זהות ושייכות בקרב ילדים ונוער
מורכבות הזהות בקרב ילדים ונוער מקהילת מבקשי המקלט בישראל נובעת מחוויות החיים המורכבות והימצאותם בנקודת ממשק בין מורשתם הסודנית לבין הסביבה התרבותית השולטת בישראל. הצעירים הללו מתמודדים עם דואליות המעצבת את תחושת העצמי והשייכות שלהם בדרכים עמוקות.
עבור ילדים שנולדו להורים סודנים בישראל, מושג הבית לעיתים קרובות מעורפל. למרות שהם דוברים עברית שוטפת, משתתפים במנהגים הישראלים ובונים יחסים בקהילות המקומיות שלהם, הם בו זמנית נמצאים במעמד שמסמן אותם כזרים. אי הודאות המשפטית תלויה מעליהם, מטילה צל של זמניות על חיי היומיום שלהם ומוסיפה חוסר ודאות מתמשך לשנות ההתפתחות שלהם.
ככל שהם משתלבים בדרך החיים הישראלית, הם עדיין חיים ביחידת משפחה המתקיימת על פי המסורות הסודניות. פער תרבותי זה הנוצר בתוך המשפחה מייצר אתגרי תקשורת, שכן הילדים עשויים להתקשות לבטא באופן מלא את חוויותיהם בשפת האם של הוריהם או להתמצא עם מנהגים סודניים הנתפסים כזרים לעומת חינוכם הישראלי.
הדיכוטומיה אינה נגמרת כאן. ההפנמה של נורמות ישראליות קורית לעיתים בסתירה לערכים סודניים שמקיימים המבוגרים, דבר היכול להוביל לנתק שמצמצם את הדינמיקה המשפחתית. פער זה עשוי להתגבר ככל שהילדים מתבגרים וזהותם מתפתחת, במיוחד על רקע מעמדם המשפטי הלא מוסדר בישראל.
המסע להתמודדות עם זהויות תרבותיות שונות מושפע על ידי הנוף הפוליטי הקשור לפליטים ומבקשי מקלט, אשר מוסיף שכבה נוספת למשבר הזהות שהנוער חווה. ההבנה העצמית והשאיפות שלהם מעוצבות, במידה רבה, על ידי הדיון החברתי המתמשך לגבי מקומם בישראל.